בספינה… וכך לילה לילה רציחה ורציחה בלי סוף.בליל ה60 שלנו, ניסיתי להזכר מאיפה באה הצרחה עד שראיתי רוח רפאים
מטיילת לה במסדרונות.כמובן שהלכתי משם ואחרי זה הודעתי על כך,אבל רבים לא האמינו לי כך שלא היה אפשר לשכנע אותם.קפצתי בבוקר עם שאר האנשים שהאמינו לי והתחלנו לשחות עד היבשה.כמובן זה די קל לקוסמים.
כשהגענו היה שם איש פוטיצנצני וכמובן עקפנו אותו כדי שלא יביא צרות והתחלנו להקים שם אוהלים.כן חוייה זאת חוייה…הימים באוהלים לא היו משהו,בכל זאת לכולם עדיין חסרה התקווה.אני בינתיים מנסה עדיין לנסח איך
מגיעים ללכת ארץ,הרי הזכרתי כמה אפשריות יש,שום דבר לא עוזר.התיעצתי עם הרבה אנשים ולא נותרה תשובה
כך שהמשכנו לנדוד...הייתי מת מרעב,כל הענטרטפים גנבו לנו אוכל והיינו חלשים בלי שום עזרה.הלילות עברו מהר שקשה
היה לשים לב.חשבתי שזה אבוד עד שקיבלתי הודעה ממישהו בן אדם מלכת ארץ:"לחץ ENTER ותקבל מפה"
לחצתי ENTER ואכן קיבלתי מפה.המפה הייתה מבלבלת,לא ויתרנו התכלנו לעוף.החלל יפה מאוד שם,הלב התחיל
לפעום, פתאום השתתק ליבי ומולנו גומולפם!פתאום כל מחשבותיי שקעו בבת אחת והבנתי שזה סוף הסיפור.
בחללית גדולה נמצא שם הגומולפם ביחד עם צבא המוות שלו,מוכנים לחיסול מידי ולפתע הופיעו הסגולצנימים
והדולדואטים עם צבא משותף וזאת הפעם הראשונה שהצתרפתי לקרב כשפים.בטוח שזה קשה להתמודד
עם צבא מיליונים.המלחמה התחילה וצבא גומולפם התחיל עם מתקפת סלעי עשן וצרחות הנחש ביחד עם
שיקוי אנטי מהירות שזרקו אלינו,אבל לא ויתרנו והפעלנו את גל החושך עם הצליל הכחול,הדולדואטים בנו
את גולם קסם והסגולצנימים זמנו את גובליני צילי.צבא גומולפם לא הסכים לגמור את זה והשתמשו בחניות
הקרח וכמעט הם גמרו,אבל טוב ששמרתי את התריק האחרון:זומביה קולקונוס! והופיע צבא בובות מתוחכמות
ביותר שהתמשו ביכולת גל חשוך וכחול צריבת העייניים פלוס חוטי הלכידה ונשאר מעט מצבא גומולפם
אז הם ברחו ועדיין לא ניצחנו.אני חייב להודות שהקרב מזה עייף אותי.התקווה עלתה ועלתה...כן היו הם רגעים
טובים.עכשיו שהסגולצנינים והדולדואטים איתנו,זה טוב.הייתי תוהה אם יצא לנו עוד קרב כישופים ואכן מעט זמן עבר לו
ונלחמנו נגד… הקסטריפלים ופוטיצנצינים?! לא עברה שניה ופיים של הסגולוצינים נפתח:"לאיפה הלכתם?! השארתם
את עמכם מאחורה! ניסיתם להרוג אותנו?! פרצו ביתר עוז גם הם הדולדאטים:"אכן כך!תפסיקו להתגאות בעצמכם,
אתם עוד תתחרתו! הדממה באה ולאט לאט הכוכבים זזו סביבנו יותר מהר... זהיתי כי זה קסם אפל.ואז משום מקום נפלו
עלינו מטאורים במהירות בלתי רגילה,בכל זאת עדיין מצליחים לשרוד.התברר כי "הפוטיצנצינים והקסטריפלים" היו חלק
מצבא גומולפם שהשתמש בשיקוי שינוי הצורה,כדי לחסום דרכנו.מדוע ולמה גומולפם כזה אנטי?
הקרב התחיל מאוד לא נעים במתקפות המטורפות שלהם כגון:חלונות הרוח,שד השאלות וטובע החלומות. אך אין
מקום ליאוש ואנחנו צריכים למצוא את האומץ אפילו אם בסוף אנחנו רק אחד,בכל זאת צריך לתת מקום ליאוש,לפחד
ולשונות. אכן זה מאוד קשה לקבל את השונה.
הקרב נמשך,מה קורה פה? אפילו אני לא בטוח.עדיין לא באנו לקרב נצחון,היינו חלושים.לא היתה בררה,השתמשנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה