דווקא המשחק ששיחקנו היה טוב. אחרי המשחק סגרתי את אפלקציית המשחק וקראתי ספר
דיגטלי,אחרי שעה שוב התקשר הכפרי ועשה בדיוק כמו קודם. החלטתי שאני מתקשר לאמא
כדי לבקש את האלבום המשפחתי. אני גם קצת כועס לא יודע למה, נראה בגלל שהייתי מול
הטבלט יותר מדי. ניתקתי את השיחה והלכתי לנמנם, נראה לי שאני באמת קצת עוזה.
קמתי בשבע בבוקר, אני עדיין עיף. לא הספקתי לשכב ושמעתי את מישהו דופק
בדלת. "מי זה?" שאלתי. "אמא" שמעתי מעבר לדלת בקול רגוע ונעים. פתחתי את הדלת
וראיתי את אמא מחזיקה ביד את אלבום המשפחתי שביקשתי. קמתי וחיבקתי חזק את
אמא ואמרתי "בוקר טוב" אמא לא ענתה. "הכל בסדר מתוק שלי?" אמרה אמא. השבתי
"כן אמא". אמא נתנה לי את האלבום וישבה בכיסא. ביקשתי "תוכלי לצאת בבקשה? זה קצת מפריע
לי" אמרתי בנימוס רב. "כן מותק" ענתה אמא. לפני שדיפדתי הלכתי משהו לאכול,
לקחתי מרק כי זה היה האוכל הכי טוב שם, אישית אני לא אוהב מרקים.
הלכתי בחזרה לחדר שלי וראיתי את אותו ילד חולה סרטן, "רוצה לשחק שוב?"שאל הילד,
"כן, אבל אני ממש עסוק היום. אולי מחר". הילד חולה סרטן הלך (לא ממש שמח) מהמקום
ונכנסתי וישר קפצתי על השמיכה הרכה. פתחתי את האלבום וכל עמוד חדש העיר בי זכרונות טובים…
דיפדפתי ודיפדפתי ובעמוד האחרון ראיתי בדיוק את אותה תמונה ומיתחת לתמונה היה
את השם: "שלומו מורדיפלופ" ואז הבנתי שזה סבא רבא שלי! זה שכתב את הסיפורים!
עצרתי את ההתרגשות ושאלתי את עצמי:"מה הקשר בין הכפרי לסבא רבא שלי?
מה קורה פה?! שתיתי כוס מים כדי להירגע ואז נשמתי עמוק…
שמעתי מהטבלט צלצול סקייפ וזה היה יורם, עניתי והוא התחיל לדבר, הוא
דיבר ממש מהר שהמילה היחידה שהבנתי זאת היתה: "שלום" אמרתי לו:
"תירגע ותספר את הכל יותר לאט"
אחראי זה הוא סיפר שהוא בילה במקומות
שבנו שם מודלים מגניבים בתלת מימד ואיפלו אנימציות.
לא הבנתי ממש על מה הוא מדבר, אבל מאוד קינאיתי בו שהוא
לא צריך להישאר שנה תקוע בבית חולים.
הוא סיים וניתקתי את השיחה.
"נשאר רק עוד חודש ליונתן להישאר בבית חולים וקרה נס"
בחודש האחרון הרגשתי מרץ ממש טוב ואז שמעתי את הרופא אומר שהבדיקות
הסתיימו ואני בסדר גמור.
יש!!! צעקתי בליבי. למחרת באה אמא ואבא עם המכונית ולקחו אותי
הביתה ובדרך הם הדגישו כמה הם התגעגעו אלי.
אני חייב להודות שזה קצת חפר.
באתי הביתה וישר הדלקתי את המחשב ושיחקתי במשחקים
האהובים אלי, אומנם זאת אמא הכינה ארוחת ערב ואילו
אבא קפץ על המיטה והלך לנמנם.
אבל אז ניזכרתי למה באמת באתי לבית חולים…
ואיך אני מקבל תשובה ? מה הקשר בין שלומו לכפרי?!
את זה עוד אני יגלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה