אחרי שלושה ימים של ריבים טיפשיים של האחים שלי, נשאר עוד שעה
שיכריזו מהם הם המשתתפים, בכל זאת, אחי גרום הכין לנו נשקים
לי מסור, לו פטיש, למקיטה חץ וקשת, מקיטה לא התלהב בהתחלה על
הרעיון שאנחנו נילחם אם ניצא בהגרלה. הוא אמר שעדיף שאנחנו ננסה
לגנוב את כל האוכל בזירה ונחכה עד שכולם ימותו. גרום לא נכנע
לרעיון כל כך מהר, הוא אמר שאם נגנוב את כל האוכל השופטים
יחשדו… הריב הזה נמשך חצי שעה ולבסוף מקיטה ניצח בריב.
בכל זאת התעלמתי בזמן האחרון מהויכוחים והלכתי ליער להתרענן
בשקט, ההיתי נלחץ, מאוד נלחץ, לא רציתי למות. אבל התמודדתי
ושיכנעתי שאני יצליח לחיות. שחזרתי הביתה התחיל עוד ריב מטומטם בין
האחים שלי- איזה נשק יהיה לכל אחד, נו באמת…
הלכנו לאולם ההגרלות, זה היה מלחיץ, כולם רעדו ממש
רעדו. אני בטוח שחלק חשבו שיגיע סופם. אני זוכר איך האחים שלי
כל הדרך רק ניסו להשפיל אחד את השני.
בקיצור, הגיע השעה, היה תיפוף טופים…
קול הכרזה יצא מהרמקול:
"צהריים טובים לכולם, היום באולם ההגרלות,
עומדים להיבחר ארבע קבוצות, תחזיקו אצבעות..
טרטרטרטרט...דויד ויליאם, מרומה רוטטה
ודן לואיסר!!! קבוצה מספר אחת!!!
טרטרטרטרט...נוקיה שפלר, מיקה דובסקוטי
וליאמו ריסו!!! קבוצה מספר שתיים!!!
אני זוכר שמאות אנשים הזיעו מהלחץ…
אבל, הקבוצה השלישית, דאמן גרום ומקיטה…
הלכנו הביתה לפני הכרזת הקבוצה הרביעית
ולכולנו זלגו שתיים, שלושה דמעות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה