שלום, שמי דאמן, אם אתם לא סבלנים, אז בטח רציתם לדעת מי זה
גרום ומי זה מקיטה, לפני שאני מספר את הפרטים עליהם בוא נספר עלי:
חייתי ביערות ביחד אם האחים שלי, אם פוצצתי אתכם במחשבה מי הם גרום ומיקטה,
אז הם האחים שלי. בקיצור גרום מקיטה ואני יחד אנחנו מעולים,
גרום הוא הבכור, מקיטה הוא באמצע ואני הקטן, אגב אם שאלתם מה לגבי ההורים
שלי אני אספר: "שנתיים אחרי שנולדתי, ההורים שלי, נוגה וקופה יצאו להפלגה בים
והם אמרו שהם חוזרים בעוד שבוע, אבל הם לא חזרו.
בינתיים ב"שבוע" לבד גרום היה הולך לצוד ומקיטה תמיד נשאר איתי
באהל קטן וקריר ומספר לי סיפורים או משחק איתי, לפחות כך הם
סיפרו לי, כי אני לא ממש זוכר את זה. אני זוכר איך שכבר גרום היה בין 14
מקיטה היה בין 8 ואני בן 5, מקיטה השתתף בתחרות דיוק שנערכה בכפר סמוך,
אני זוכר שבשלב האחרון נגד עוד מישהו היה להם זריקה משלוש מטר למטרה לא בולטת,
אני זוכר את קריאות ההתרגשות של מקיטה שניצח, באותו שבוע לא הפסקנו ליקרוא לו
ה"קולע". אבל מה שאני עומד לספר לכם בסיפור הזה הוא שונה מהתוכן של עד עכשיו…
גרום כבר בן 23, מקיטה בן 19, ואני בן 15 ואנחנו גרים בכפר ולא ביערות.
זה היה עוד יום רגיל בכפר, כולם שוב ושוב מופתעים שנשארנו ביחד עד עכשיו,
באותו בית, אני יכול להגיד שאני כבר רגיל לזה. מדי פעם פה ושם אנשים מוזרים.
אבל האווירה השתנתה בכפר משעה 5 בתחילת הערב, תלו בלוח מודעות
שלט ענק, בו היה כתוב: מכל הכפר, יעשו הגרלה ובה יצאו 12 אנשים…
המוגרלים מקבלים משימה ח-ש-ו-ב-ה הם משתתפים בהשרדות,
עומדים ליהות ארבע קבוצות של 3 אנשים.
ההגרלה נערכת בעוד 3 ימים, תודה.
כך הסתימה ההודעה המרירה…
באותו ערב שהלכתי לישון, לפני שעצמתי את העינים שמעתי
את מקיטה וגרום רבים:
גרום התחיל את הריב: "חיבים להתארגן, אין סיכוי שלא ניהיה יחד"
"אין מצב שאני הולך להרוג אנשים, תשכח מיזה, גם אין
מצב שאנחנו ניצא בהגרלה"
"ואם ניצא?" התגרה בגרום
"ואם לא ניהיה יחד?" החזיר לו מקיטה
"טוב, אבל אם אני ודאמן ניצא בהגרלה
וחוזרים עם ניצחון אל תבכה פה ותתעצבן" גרום אמר בכעס
"מצחיק מאוד…" מקיטה התגרה שוב בגרום...
בשלב הזה סתמתי אוזניים, אני שונא שהם רבים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה