אני מסתכל סביב והופתעתי לטובה, הייתי יכול לצרוח רק עם ההורים היו רחוקים. זה היה יורם, הוא נראה
שונה לגמרי. החוט התנדנד חזק ופתאום נפלנו. שנפלנו על הלבה גיליניו שאנחנו לא מתים, זה היה גומי מתוק
וטעים למדי ומתחת היה סיר מים. "ניצלנו!" אמרתי בחצי לחישה וחצי צעקה, אך שהסתובבתי לידי היה יורם
ולא הכפרי. הכפרי היה למלעה תלוי בקוריי עכביש, הלב שלי יכל להתפוצץ, עכשיו גם יורם נעלם. משכתי בכל
כוחי את גופי למלעה אך הגומי התקשה וחסם לי את הדרך. שמעתי את הכפרי צועק משהו אבל רק
ראיתי שהוא זרק אלי את המצלמה ולא שמעתי עוד. הרפתי את גופי ונפלתי למים ובכיתי נורא…
"עכשיו אני לבד" חשבתי. לאט לאט כל הצבע בעולם חדל, באותו קצב הבכי שלי.
לשניה אחידה ראיתי פה והתקרבתי לשם, זאת היתה מור. איך עכשיו היא קשורה
או שזאת עוד אחת מהאשליות שלי?! הפרצוף שלה נראה תמים למדי, כאילו לפגוש
ילד כמוני במימד מוזר שכזה. היא הלכה ב"הליכת ניצחון" לעבר החשכה והיא
זרקה בזריקה אחורית את הארטיק ממש ליד רגלי. הייתי המום נורא, עמדתי המום בדממה מוחלטת.
פתאום חזר הצבע לעולם ביחד עם הרגשה שיש תקווה, אני לא יודע מאיזו נקודה
חשתי את התקווה הגדולה הזאת אבל לי זמן להבין זאת, אני אצטרך לחיות את הרגע.
משהו שמעולם לא ניסיתי אז. בזמן ש"שוחחתי בין אני לנפשי" הארטיק נזל ובתוך שלולית
קטנה נצץ מטבע זהב ומבריק. באתי לקחת אותו ולמשש אותו, אך להפתעתי שלולית המיץ
שאבה אותי לתוכה ונפלתי בחדר חשוך עם חרב מונכת לרגלי, לקחתי את החרב בצורת
התגוננות למרות שידעתי שאיני יודע להילחם, ברגע שלקחתי את החרב כל העולם
הפך למואר יותר וראיתי איש בגלימה שחורה עם שתי חרבות אחד מאיימת על הכפרי
ואחת מאיימת על סבא רבא שלי. הלב שלי השתגע ולא נשמתי לרגע,
שמעתי לחישה מהאיש עם הגלימה:"יש בידך שלוש אפשרויות," הוא ניסה למתוח
אותי כמה שיותר, "אחת היא להרוג את שלומו ואתה עם הכפרי תלכו מפה בשלום"
הוא דיבר ללא סבלנות: "שתיים.." אחזתי בחרב ורצתי מהר ככל האפשר לרשע ובניסיון
כושל הוא העיף אותי אחורה. "לא כדי להתעסק איתי ילד.." וא המשיך לגרות אותי.
"האפשרות השנייה היא שהכפרי ימות ואתה עם סבא רבא שלך תלכו מפה בשלום"
הוא כימעט סיים, "האפשרות השלישית שאתה תמות ושתי היקרים שלך יצאו
מפה בשלום" שתקתי ונשבר לי הלב, רציתי להרוג אותו למרות שידעתי שאני
פי 1000 חלש ממנו, אבל אני יבטיח לו שבדור הבא הוא זה שיחטוף...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה