המלצה לקוראים:

אם אתם מתכננים לקרוא את הסיפורים שלי אז אני ממליץ לקרוא בכל יום
חלק אחד, תודה!

יום ראשון, 24 באפריל 2016

התאבדות

התאבדות
פעם היה היקום מחולק לשתי עולמות: עולם ההרס ועולם הבניה,
חיו בשלום ועזרו אחד לשני…
הכל היה טוב עד שעולם ההרס פרץ במלחמה נגד עולם הבניה, המלחמה נמשך שלושה דורות שלמים


וצד ההרס השתלט על כל אדמות היקום… נשמתו של שליט עולם הבניה כעס מאוד. וקילל את בן
מלך ההרס… הגיע יום הולדת 18 של בנו של שליט ההרס, אך הבן לא היה מרוצה מחייו
והחליט שהוא רוצה להתאבד. אך כאשר דקר אותו יצא ממנו יהלומים והעור שלו התרפה מיד…
לא משנה איך הוא ניסה להתאבד יצאו ממנו יהלומים והעור שלו התרפה מיד…
כבר חמש שנים הוא לא הצליח להתאבד… אז הוא החליט להתחיל לבנות דברים מהיהלומים שלו.
הוא התמכר לבניה, הוא גילה שזה לא כזה גרוע כמו שסיפר לו אבא. פשוט נהנה לבנות ולהרוס…
ואת כל היצרות שם במקום שחפר מתחת לאדמה כדי שאבו לא יראה.
הדורות חלפו וזן ההרס נכחד ועכשיו כולם גם הורסים וגם בונים.

הסוף

יום רביעי, 20 באפריל 2016

space

                                                    שלום קוראי הבלוג שלי
                                                    בשמונה עשר לאפריל היה לי ימולדת
                                                     אז אני ואחותי ציירנו את הציור הזה
                                                                       למעלה,
                                                   
                                               רציתי לשתף אותכם בזה, אם אהבתם תכתבו
                                               למטה בתגובות ותציעו לי רעיונות אם הינכם
                                                                 מעוניינם בזאת,

                                                  תודה רבה לכל הצפיות שלי בבלוג זה
                                                                            -
                                                                          ביי

יום חמישי, 14 באפריל 2016

דאמן גרום ומקיטה - חלק 5

קצת נרגעתי אחרי שהגענו לבית הנטוש, סליחה עם מיהרתי ולא הבנתם, ההיתי ממש לחוץ.
עכשיו שהסדרתי את הנשימה ואני בבית חם אני יוכל לספר נורמלי…
זוכרים את זה שהאחים שלי כמעט תמיד רבים? הנה  זה קרה שוב פעם-
גרום ומקיטה התווכחו איזה נשק להכין, אני בינתיים חקרתי מערות שהיו מלאים באבק,
לכלוך ואוצרות. לא אני לא מֵדָבֶר על יהלומים,זהב או ברקת; אני מדברעל המנהרה.
היא היתה קסומה," 7 אנשים נשארו בחיים בזירת הקרב " נשמעה הודעה ברמקול.
טוב, החלטתי לעזוב לפני שיגיעו להרוג גם אותנו, אז יצאתי החוצה מן המנהרה ישר לבית האדמה,
"דאאאאאאאאממממן…" קול לחש, פתאום נשאבתי לתוך מקום מוזר… "ברולפלפלולפטלללדלפול,
חכהההההההההה!!! לא סימתי לספררררררר!!!"

                         חכו להמשך

עולם הנקודות

עולם הנקודות
עולם זה, הוא עולם ריק מבפנים וריק מבחוץ, והעולם תמיד גדל.
באמצע העולם יש נקודת אור חזקה שמאירה את העולם… כל כמה שניות (תגלו כמה אחר כך)
נוצר סטיק-מן, הסטיק-מן יכול ליצור מבנים מנקודות שבאקריות יוצאות מנקודת האור שבמרכז העולם,
לפעמים יוצא גם חומר צבעוני מהנקודת אור. משך חייו של סטיקמן הוא בן 500 עד 1000 שנים.
כאשר סטיקמן יוצר יצירה הוא יכול לשלוח אותה למחסן אין סופי  ששם תישמר לנצח,
או הוא יכול להשאיר אותה בעולם הסטיקמנים אחרי 1000 שנים היא תעלם,
אם תהיתם שעולם הסטיקמנים הוא בצורת כדור,צדקתם.

כאשר הסטיקמן מת, יש בידו ארבע אפשרויות:

1.ללכת לעולם המתים - בדיוק כמו עולם הסטיקמנים רק ששם לא יוכל ליצור דברים.
2. למחסן היצירות - הוא יכול ליהות שומר שם על היצירות שנשלחו למחסן.
3.איש אש - שכחתי לספר לכם שבדור הסטיקמנים מהשיכבה החיצונית שלו יש
את ארץ האש, בארץ האש מתחילים עשרה אנשי אש, כאשר אתה בוחר ליהות איש
אש אז תפקידך להביא לעולם הסטיקמנים סטיקמנים, אתה מזמן כדור אש ומעצב אותו
בצורת סטיקמן, אחרי זה מוחא כף, בום נוצר סטיקמן בתוך עולם הסטיקמנים.
4. אתה יכול לבחור אתגר - במשך חמש דקות יהיה מפתח שיעוף באוויר במהירות ואתה תתצטרך ליצור דברים מהר כדי להגיע עליו, אם הצלחת - אתה ראשי לעבור בין כל העולמות שהוזכרו קודם כולל
עולם הסטיקמנים המקורי, אם אינך הצלחת לתפוב, ההשלכה ליהות בכלא לנצח, לא
תוכל לבנות, תוכל לשוחח חצי שעה פעם בשנה עם סטיקמן מסוים שתיבחר ויהיה
לך צפוף

נ.ב- סטיקמנים יכולים ליצור דברים גם מעצמם, במקום הכלא לא תוכל לעשות זאת.
נ.נ.ב- זה עולם דימיוני שרציתי לחלוק איתכם את תפיסת העולם שלי.

סיפור קצר - הכיסאות המרושעים

הכיסאות המרושעים
היה היה,חוף ים בארץ ושמה לעזאזל.
לחוף קראו:"נא לא להיכנס" ובחוף היו שתי כסאות עץ ישנים
והחוף היה יפיפה… אבל!!! רק היה חסר למי שהעז להתיישב על הכסאות האלה…
בפעם האחרונה שמישהו התיישב עלייהם היתה לפני 30 שנה… הסיבה
לכך היא… נו היא… האמת שאף אחד לא יודע למה, רק יודעים שמי שמתיישב על
הכסאות האלה נעלמים כאשר מפסיקים להסתכל עלייהם.
טוב. אני רק נער בן 13, שאוהב להסתובב ברחובות לעזאזל…
יום אחד העזתי לשבת על אחד מן הכסאות העץ,
כלום, שום דבר לקרה. קמתי מהכיסא וחזרתי הביתה,
פתחתי את הדלת, הלכתי לחדר ו… מה?! הסתכלתי במראה ולא
ראיתי כלום, שיפשפתי שוב ושוב את העפעפיים…
לא, זה היה מציאות, אני בלתי-נראה,
יצאתי החוצה והתחלתי לגעת באנשים,כלום, פשוט לא הוזיז להם…
החלטתי לחזור הביתה ולשתות קצת מים, לפחות את זה אני יכול…
הלכתי למראה שוב, בום!!! אני נראה כמו מישהו אחר לגמרי,
עכשיו גיליתי מה עושים הכסאות… יצאתי החוצה, שוב לחוף "נא לא להיכנס".
כל כך בא לי לחזור הביתה, אבל ידעתי שאמא שלי עכשיו בבית ולא תרשה לי להיכנס…
ההיתי בחוף הים, הדבר האחרון שרציתי לעשות עכשיו להתייש ב שוב על אחד מן הכסאות,
בכל זאת התיישבתי, כאילו שהיה לי משהו אחר לעשות…
אחרי שקמתי שוב בלתי נראה, הלכתי לשחות קצת…
ופתאום חזרתי ליהות אני, מי שההיתי בהתחלה, תודה בשם לעזאזל!!!
חזרתי, ראיתי את השתקפותי בבקבוק זכוכית שהיה על החוף וראיתי
את הפנים היפים שלי…

לסיכום - חייתי באושר ואושר עד… רגע,
התכוונתי: חייתי בכיף ואוש… כלומר:
חייתי עד עצם היום הזה
(: