אם לא הבנתם למה לקחתי את היומן תקראו שוב את הסיפור מהתחלה עד שתבינו,
אם הבנתם תמשיכו לקרוא. אני ודיויד יצאנו מהפרמידה המוזרה, לא הספקנו ללכת
2 מטר וכבר הגענו לבית ישן,הרוס ומוזר; שאמרתי מוזר התכוונתי למאוד מוזר.
על הגג של הבית ישבו חמישה עורבים שמדברים, התרגלתי להיות ביקום הזה.
דיויד עמד בתנועת ניצחון מול הבית המוזר הזה, הרגשתי איך דיויד רוצה להגיד
משהו אבל לא יוצא לו מהפה, אם הייתם במקומי ההיתם מביניםעל מה אני מדבר.
דיויד ואני צעדנו לאט ולא בטוחים כל כך לעבר הבית, שכחתי לציין שאם ההיתי
כותב את ספר השיאים של גינס הייתי כותב שהבית הזה זוכה לתואר הכי מלוכלך
בכל היקומים. נראה לי היה שבקצב הליכה כזה לעולם לא נגיע, לא אמרתי
את זה והמשכתי לשתוק. סוף כל סוף הגענו לדלת, דיויד נקש על הדלת
עשר פעמים על הדלת ואז נשמע קול צווחני של אישה: "פתוח!!!"
פתחנו את הדלת וראיתי שם אישה יפפיה יושבת על ספה מלוכלכת מאוד.
ההיתי מופתע שאישה כל כך יפה מדברת בקול צווחני כזה.
האישה הביאה חפיסת קלפים קטנה לשולחן שהיה בסלון
וקראה לנו לבוא לשבת ליד השולחן, "מה משחקים?"
שאלתי, "את משחק הגורל" אמרה שוב האישה בקול צווחני,
דיויד עוד לפני שהספקתי לשאול איך משחקים הסביר את
חוקי המשחק: "למשחק אין חוקים חוץ מיזה שכל אחד בסבב לוקח קלף
גורל", "אני רואה שיש לנו פה מומחים" האישה חצי צווחה וחצי צחקה.
"המשחק התחיל" הכריזה האישה, התחלתי ולקחתי קלף, "נו, תראה"
צווחה האישה בחוסר סבלנות, פרסתי את הקלף על השולחן,
"מממ…" אמרה האישה "יש לנו מצפן…" המשיכה את דבריה האישה:
"קלף מצפן הוא מאוד מיוחד, אתה הוזה הרבה?" מילמלתי:
"כן, הרבה" בא תורו של דיויד אבל לפני שהוא שלף קלף
שאלה אותו האישה: למה אתה אתה שותק? תשחק!"
האישה שוב חצי צחקה חצי צווחה. דיויד שלף את הקלף
וישר פרס את הקלף על השולחן, "נו, נו…" התחילה לדבר האישה,
"זה גם קלף מיוחד, קלף העין הרביעית" .
"טוב, נראה לי שסימ…" פתאום יצה קלף זוהר מחפיסת
הקלפים שפנה לכיוון שלי. האישה שפשפה שוב ושוב
את עינייה, בלי הפסקה "מה, מה קורה כאן? מההה קווורררהה כאאאן?? מהה.."
העולם התחיל ליהות איטי יותר ופתאום הסתחררתי חזק,
יותר חזק… ויותר חזק… לאט לאט שכחתי הרבה דברים, בסוף נשאר
זיכרון אחד- הסיפור הראשון של סבא שלי; אני זוכר את סיפור משחק
הרגשות, את המשחק שבו אין כללים כלל, רק רגשות ומחשבות
ואני זוכר שזה היה משחק אין סופי…
בום!!! התעוררתי בבית של האישה הצווחנית ולידי ישב דיויד…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה